המשפחה מספרת

עמיתוש שלנו האיר כל חדר שהוא נכנס אליו. הוא היה הילד הכי מצחיק, שנון ודביל, ואיכשהו הצליח גם להיות חכם.
הוא עשה כל דבר בחייו בהשקעה, עד הסוף, בלי פשרות. תמיד נתן את הלב. השקיע בחיילים שלו בתור מפקד מחלקה, השקיע בחברים שלו ובמשפחה, ותמיד נתן תחושה שהוא שם לעזור.
בשבעה שלו, קלטנו שמלא אנשים שונים אומרים שהוא היה החבר הכי טוב שלהם. זה רק מראה כמה לב היה בו, כמה הוא ידע לשים לב לכל אדם ולפרטים הקטנים החשובים באמת.
עמית שלנו נפל בכ"ד בתשרי התשפ"ה (26.10.2024) בקרב בדרום לבנון, היה בן 29 כשנפל. החיילים שהיו בתקרית מספרים שהוא לא היה אמור להיכנס ראשון למבנה, אבל הוא התעקש להחליף את האדם שהיה בראש הכוח בגלל שיש לו ילדים והוא לא רצה שהוא יסתכן.